פסק-דין בתיק ע"א 1494/06

השופט איתן אורנשטיין:

1.        לפנינו ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב (כב' השופט אביגיל כהן) מיום 3.1.06 בת.א. 210049/02, שדחה תביעה שהגישה המערערת נגד המשיבים לקבלת תשלום בהסתמך על שיק בסך של 100,000 ש"ח שלא כובד, ואשר ניתן למערערת בקשר עם שירותי אריזה שסיפקה למשיב 3 (להלן: " גבריאלי"). השיק נמשך מחשבון המשיבה 1 (להלן: " סיגל"), בו היה המשיב 2, חמיה (להלן: " מוסרי")  מיופה כוח, ללא תאריך  ושם הנפרע (להלן: " השיק").

2.         רקע

2.1        המערערת הינה אגודה העוסקת באריזה ושווק של פרי הדר. גבריאלי הינו סוחר שרכש

מהמערערת שירותי אריזה, ונותר חייב לה סך של כ 3 מיליון  ש"ח.

2.2        המערערת טוענת כי להבטחת תשלום התמורה, נתן לה גבריאלי שיקים שונים ובכללם השיק, אך מאחר ונקלע לקשיים לא עמד בהתחייבויותיו והשיק לא כובד. לפיכך הגישה המערערת את השיק לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל נגד סיגל מחשבונה נמשך השיק, זו ראשיתה של התביעה נשוא הערעור.

2.3        סיגל הגישה התנגדות לביצוע שטר, במסגרתה טענה כי השיק לא נחתם על ידה ואף לא על ידי מוסרי שכאמור היה מיופה כוחה לפועל בחשבון ונהג למשוך הימנו שיקים.

2.4        לאחר שההתנגדות התקבלה, ניתן היתר למערערת להגיש כתב תביעה מתוקן שיכל לכלול כל עילה שיש למערערת כנגד מי מהמשיבים. ואכן המערערת הגישה כתב תביעה מתוקן לו צורפו גם מוסרי וגבריאלי כנתבעים. בכתב התביעה המתוקן, טענה המערערת כי יש לייחס לכל אחד מהמשיבים עילות שונות לתשלום סכום התביעה מעבר לחבות השטרית.

            באשר לסיגל נטען כי היא התרשלה בכך שאיפשרה למוסרי לפעול בחשבונה. זאת, כטענת המערערת על מנת לעקוף את היותו מוגבל בבנק תוך שידעה כי הלה יפזר שיקים מחשבונה להם לא יהיה כיסוי. גם למשיבים האחרים מייחסת המערערת רשלנות רבתי; באשר למוסרי, בכך שמסר שיק ללא חתימתו עליו ובאשר לגבריאלי בקבלו ממוסרי שיק שאינו חתום ומבלי שדאג שמוסרי יחתום עליו טרם קיבלו.

            הרשלנות הנטענת גרמה למערערת, לטענתה, לנזקים המתבטאים בסכום השיק. עוד טענה המערערת כי יש לחייב את מוסרי וסיגל גם מכוח דיני חוזים שכן לטענתה הייתה למוסרי גמירות דעת להתחייב על פי השיק, וכן עסקינן בחוזה לטובת צד ג', היא המערערת.

2.5        המשיבים בכתב הגנתם טענו כי השיק נמסר לא חתום וכי בטעות נמסר על ידי גבריאלי למערערת ולכן אין להם חבות שטרית. בנוסף טענו כי אין מקום לחייבם ברשלנות. מוסרי וגבריאלי טענו כי השיק ניתן על ידי מוסרי כבטחון בלבד ומבלי שניתנה עבורו תמורה ולפיכך גם לא הייתה גמירות דעת של מוסרי לחתום על השיק וכי זה ייפרע. בין לבין, ניתנו נגד גבריאלי פסקי דין לתשלום חובות ניכרים למערערת שלא בקשר לשיק ואלה לא שולמו.

3.         ההליך בבית משפט קמא

3.1        נוכח המחלוקת בשאלת חתימת מוסרי על השיק, מינה בית המשפט בהסכמת הצדדים, מומחה לכתבי יד, אשר קבע כי קיימת סבירות גבוהה ביותר שהחתימה על השיק אינה של מוסרי. במסגרת שאלות הבהרה, ציין המומחה כי גם שיקים נוספים שנמשכו מאותו חשבון לא נחתמו על ידי מוסרי, זאת בניגוד לעדות מוסרי לפיה הוא חתם על השיקים הנוספים.

3.2        בית משפט קמא אמץ את חוות דעת המומחה בהיותו מומחה מוסכם שלא היה מקום בנסיבות המקרה לסטות ממסקנתו. לפיכך קבע בית המשפט קמא שאין למשיבים חבות שטרית בהעדר חתימה על השיק, קביעה המתבססת על חוות דעת המומחה ובנוסף על עדויות המשיבים שלא נסתרו. 

עוד קבע בית המשפט כי השיק נועד "לביטחון" ולא היה אמור להיפרע, באשר מוסרי לא היה חייב כספים לגבריאלי, וזאת בהתבסס על העדויות ובכללן על כך שגבריאלי כלל לא נחקר בנושא. מכאן גם המסקנה שלא היה מקום להצגת השיק לפירעון.

בית המשפט קמא הגיע למסקנה כי אף אם היה השיק חתום, המערערת אינה "אוחז כשורה" במשמע סעיף 28(א) לפקודת השטרות, מאחר והשיק התקבל על ידה ללא מועד פירעון ונעדר את שם הנפרע, כשהוא נמסר לה על ידי אחד בשם יורם צרפתי, שלא העיד. מכאן נדבך נוסף לדחיית העילה השטרית שכן בהעדר אחיזה כשורה, לא גוברת המערערת על העדר התמורה למוסרי.

3.3        בית המשפט סבר כי אין לחייב את סיגל מכוח רשלנות שכן לא הוכח שהייתה בקשרים עם המערערת וגם אין לה חבות חוזית או אחרת כלפיה ובכלל זה לא הציגה כלפיה כל מצג בדבר השיק. גם טענת המערערת לפיה איפשרה סיגל למוסרי לפעול בחשבונה מאחר והיה מוגבל, לא הוכחה.

3.4        באשר למוסרי קבע בית המשפט שלא הוכחה רשלנות מצידו שכן לא הייתה לו כוונה להתחייב על פי השיק, שהיה שיק ביטחון וממילא לא הייתה לו גמירות דעת לחוב על פיו מבחינת דיני חוזים. בדומה לא מצא בית המשפט קמא רשלנות של גבריאלי כלפי המערערת תוך שהוסיף כי לגבריאלי היה עניין שהשיק יהיה חתום על ידי מורשה החתימה, כך שניתן יהיה לפורעו במידת הצורך.

4.         עמדת המערערת

4.1        המערערת תוקפת את קביעת בית משפט קמא שמוסרי לא חתם על השיק שכן המסקנה של בית משפט קמא הנסמכת על חוות דעת המומחה המוסכם, מתעלמת לטעמה מתשובת ההבהרה של המומחה לפיה מוסרי לא חתום על שיקים שנמשכו מאותו פנקס שיקים ובניגוד לעדותו המפורשת של מוסרי לפיה הוא חתם על השיקים האמורים. לפיכך סבורה המערערת שהיה על בית המשפט לקבוע שהשיק נחתם על ידי מוסרי.

4.2        פועל יוצא של קבלת עמדת המערערת באשר לחתימתו של מוסרי על השיק, מביא בהכרח לדידה לחיוב סיגל בעילה שטרית, עניין שגם בו שגה בית המשפט קמא, לטענתה, בקביעתו שלא הועלתה נגדה עילה שטרית. המערערת משיגה גם על התעלמות בית המשפט מחיוב סיגל בעילה חוזית של חוזה לטובת צד ג', היא המערערת, כמו גם התעלמותו מחיובה על בסיס רשלנות.

4.3        המערערת משיגה גם על קביעת בית המשפט שהשיק ניתן לביטחון. הסתמכות בית המשפט קמא על העדויות של מוסרי וגבריאלי בעניין זה הינה שגויה לדעת המערערת שכן הם בגדר "מעונינים". לא כל שכן, על השיק עצמו אין כל אינדיקציה להיותו שיק לביטחון. מכאן גם המסקנה שהמערערת לא הייתה אמורה לדעת שהשיק הוא לביטחון בלבד. בדומה סבורה המערערת כי שגה בית המשפט שעה שלא חייב את המשיבים גם בעילה החוזית שכן  המערערת היא בגדר "נהנה" הזכאית לסכום השיק שעה, שלא הייתה צד להסכמה הנטענת בין מוסרי לבין גבריאלי בדבר היותו של השיק לביטחון בלבד.